שיר המקצוע

אמא חזרה ואמרה וחזרה
עד שנמאס לי לשמוע
מה שלא יהיה ועל כל צרה
לך ותלמד מקצוע

אמא סיפרה שאמא שלה
סבתא היתה אומרת
שהבן אדם תמיד צריך להשתדל להחזיק
איזה דבר מה ביד אחרת

הלכתי על זה עשו לי מיפוי
אמרו עבודת ידיים
חשבתי פיסול אף כי יותר מסחרי עיסוי
אמרו גלגלי שיניים

אז רכשתי מקצוע די מכובד
תעודה הבאתי לאמא
אומנם תעודה זה איזה דבר מה ביד
אך זה עוד לא זה אמרה אמא

הלכתי על זה הלך לי עם זה
נראה שעשיתי קצת רושם
שני מוסכים הציעו חוזה
מה חתמתי עם בית חרושת

יותר גדול יותר סיכוי
לקידום ולמשכורת
אף כי יותר שכר יותר ניכוי
הראש לא רציתי לשבור את

אהה א הה
קידום וגם משכורת
א הה א הה
הראש לא רציתי לשבור את
א ה א ה

זה לקח לי שנים להתרגל
לנקישה של הקצב
לנוקשות הברזל לחדות הסרגל
לשריקת הגלגל בעצב

הייתי שואל את עצמי כל יום
מה בחור יפהפה שכמוני
עושה במן שכזה מקום
עד חמש וחצי משמונה

ככה בערך עשרים שנים
חלפו בשקט ראלי
רק איזה קול ניקר מבפנים
עם צליל שעשה רק רע לי

עבד עבד עבד ברזל
עבד חשמל וכרטסת
תגיד תגיד תגיד לעזאזל
איך שהמכונה בך נכנסת

איך היא קובעת לך תנועה
איך היא דופקת קצב
קר וחתוך פעימה קטועה
נתקעת עד העצם

כאן תתכופף וכאן תזחל
תתהפך תגרז תשמן לה
כאן תנגב לה אחרי שתוכל
כאן תחליף וכאן תכוון לה

א הה א ה
גרז ושמן לה
א הה א ה ה ה
נגב כוון לה
א ה א הה

סובב סובב לו הגלגל
מתיז גיצים של רשף
משבר פוקד את המפעל
ועוד מפעלים ברשת

אין מכירות אין תזרים מזומן
צחוק בקיבה פוקע
פיטורי יעול ואני מסומן
צחוק בקיבה תוקע

מה תעשה עם התנועה
עם הפולס הזה של הקצב
המקפץ מפרכס כזנב לטאה
שנכרת במכה נחרצת

עשרים שנים שנאתך הכבושה
לרצפה יריקות התיזה
והנה מתברר למרבה הבושה
שעכשיו כבר אינך יכול בלי זה

עשרים שנים של שעבוד ארור
חלפו בתקוה לחופש
עצור השיחרור אתה עזוב לסחרור
בלי פירור של תקוה בחופן

מה תעשה מהנץ החמה
ועד שתואיל כבר לשקוע
וזאת לא עמדה מי יודע מה
לא מכבדת מקצוע

א ה א ה
מקצוע אמא
א ה א ה ה ה
דבר מה ביד סבתא
א ה א ה

מילים: מאיר אריאל, לחן: מאיר אריאל