מה פתאום?

מלכי השוף נותנים בראש,
לא נפסיק לשיר עד שנפרוש,
עם מיקרופון ביד ובקבוק תירוש,
על גלי ההצלחה תמיד נגלוש.
לא צריכים שום כתר, או את גלי האתר,
שרביט שבע ביט, להיטים על פי המטר.
מצלמים את הסרט, כותבים את הספר,
מגיעים אל הקצה - מקבלים ת'קצר!
עוצר רק לרגע, סופר-אולטרה-טרה-מגה,
טס על האומגה, עף עליך, קולגה.
מתפשט כמו פגע רע, כמו נגע,
מעשן בפאף-פאף-פאף-מילגה.
שבעה על הבמה זה מספר הפלא,
תאמין לי, ידידי, אין דברים כאלה,
סכינים בלשון בסגנון של כלא,
אבו ראפ, אבו טייפ, אני האבו-ללה!

-מי, אני?
-כן, אתה!
-מה פתאום?
-אלא מי?
-מי, אני?
-כן, אתה!
יאללה, קח ת'מיקרופון וסע!

פורצים כל פלדלת, שוברים כל חלון,
מרסקים כל קיר, חותכים בבטון.
הממתק של השבק שמתגלגל על כל לשון,
זה השיק שמדביק את ההמון, הבון-טון.
אני מרים את המקום עם מילים על ביט,
לחמי יש סגנון כפרי מצחיק,
נימ הכי מהיר ומוק מבריק,
בקונסולה - יוסי פיין אותי מפיק.
בשבילי זה מקצוע, זה לא משחק,
גדול ביפאן וגם בעירק,
מכה חזק, מכת ברק,
הראפ שלי הוא אפרודיזיאק.
שנים אין ספור, בחום, בקור,
מחוץ להופעה שלי עומדים בתור.
תמיד נזכור- נישאר הארד-קור,
גיטרות לפנים והבאסים לאחור.
תראו אתכם, בלאט!, חרוזים על אוטומט,
מוסיקת אבקת-מרק, מונוסודיום גלוטומט,
747, שב"ק 1 נחת,
לבעוט לכם בתחת ואח"כ עוד אחת!

-מי, אני?
-כן, אתה!
-מה פתאום?
-אלא מי?
-מי, אני?
-כן, אתה!
יאללה, קח ת'מיקרופון וסע!


הקונילמל של הראפ, הקפטן של הקראפ,
הגפילטע-פילטר, אם לא מתאים – זפזפ!
אין אותי בטוויטר, קבל אותי בטייפ,
אבל אל תתפלא אם תתפלפ...
-בול פגיעה?
-פארטייה!
-סולנים?
רביעיה!
הנה באה שביעיה,
-בא גביע?
סרייה A!
הרויאל פלאש, שבק חדש,
השוגר-ראש מתוק מדבש, (כמו פאפאנאש על המגש...)
בא וראה וכבש!
כל המקום עכשיו בהיפר, פה, גברת, טייק א פיקצ'ר!
זיקוקים כמו עיד-אל-פיטר, מעשן גם את הפילטר,
גת אחד וחצי ליטר, אבי ביטר על הספיקר,
זז מחוג בשיקסע-מיטר, בואי נזמין ת'בייבי סיטר...
אבירי הבוף, תענוג צרוף,
המילים על הלשון מתוקות כמו צוף,
זו קריעת ים סוף, זה הש.ב.ק.ס
ששמים על גחלים את עינת שרוף.
אנחנו באנו לעצור את הבצורת, שנת מצור,
העגלה נוסעת - אין חזור,
היא לא עוצרת בצומת בעצור,
שהאחרון בתור יכבה כבר את האור.

-מי, אני?
-כן, אתה!
-מה פתאום?
-אלא מי?
-מי, אני?
-כן, אתה!
יאללה, קח ת'מיקרופון וסע!

מילים: שב"ק ס'