תקוות שווא

מבעד לוילון תראי אותי נמצא
לא הלכתי לאיבוד
אני גם לא סתם בסביבה
את בטח ישנה כי צהריים
אז לא אצעק פינה אמצא לי
אשב ליד המדרגה ואחלום
איך שיום יום אמתין מתחת לביתך

עד אשר תגשי תפתחי לי הדלת
אפילו שתקוות השווא אוזלת
אזי כפות רגליי עיקשות
לא נותנות לי ללכת

לרגע התיישבה על סף המדרכה
אך הכי יפה של פתח תקווה
לדמותי כלל לא הגיבה
כשעליי לא הסתכלה
נשאר עצוב על מדרכה
עד הזריחה
אני מולך את לא רואה
כבר חצי שנה
שיום יום ממתין מתחת לביתך

עד אשר תגשי תפתחי לי הדלת...

ניגשתי אל חדרך ולא הבנתי איך
נוכל להיות לעד אם השארתי אותך לבד

יום יום ממתין מתחת לביתך
אני יום יום ממתין מתחת לביתך

עד אשר תגשי תפתחי לי הדלת
אפילו שתקוות השווא אוזלת
ראי כפות ידי קרות
כפות רגלי קפואות
לא נותנות לי ללכת

מילים: שגיא זקוסקי, לחן: שגיא זקוסקי