אתה לי ארץ

אני פוסע חרש בשביליך
אני נוגע בעשבי הזמן,
אני לומד את כל משעוליך
חונה ליד כל מעין.

אני הולכ במסע אליך
האדמה עיקשת וצרובה,
אני לאט פורח בין סלעיך
כמו אייל תועה בערבה.

אני יודע עוד רבה הדרך
אבל אלך בה עד יכלה כוחי.
אתה לי ארץ אבודה לנצח
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.

תן לי זמן, הושט לי יד,
עד נגלה ביחד את הארץ.
אני יודע עוד רבה הדרך,
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.

אני מוצא במסתרי החורש
פינות בן לא דרכה עוד אהבה
ובצילן אפול מוכה סחרחורת,
הזאת הארץ הטובה?

אני יודע עד ימי יתמו
לא, לא אבואה עד עמקי ליבך,
אך מה יפה הדרך בה השארתי
את פסיעותי שלי על אדמתך.

אני יודע עוד רבה הדרך...

מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש