דקה בפרדס

תני לי דקה בפרדס, או תני לי רגע שנייה,
וואלה בלי שולם ברוגז, כנסי ל"הבה נגילה".
הבן של אלי המציל, יחזיר לך את החוב,
כבר חמש מאות שנה שאני ממתין,
תראי את מה שיש ומתרחש פה.
אני אוכל, ישן טוב,
וזה נותן לי זמן לנשום, ולבקש שלום,
הי ילד תן גם לו, די מספיק לשנוא!
תאמרי עוד איזה טמבל, ממש לא משנה,
אחד חוצב בור, שני אוהב לצחוק,
עניים שמתי בלי לתת פה,
"תרצה ותגיע!" הוא אומר לי,
מי שצחק בכה, מי שבחק צחה,
והכל נשאר במשפחה, גם השמחה.

בן אדם לאדם אלוהים אחד,
בן אדם לאדם אלוהים אחד,
בן אדם לאדם אלוהים אחד,
ואני לא לבד יש רבים עימי...

עוברים יומיים שלושה ואת שוכחת,
חבל וואלה כמעט השלמתם ושוב יש מלחמה וואלק
היית בדרך אל האור,
חזרת אל השחור, ועכשיו את לא יודעת כבר במי לבחור,
מרוב כל השקרים שוב אין לך קשר,
שלא לדבר על מסר, אני אתן לך קצת לטעום
המלך הוא עירום, אם לא יהיה שלום לא תוכלי לנשום,
בבית ים על בנייך, גלי את פנייך!
את יכולה, לא?, את הכלה שלו!
והוא הבטיח להגיע,
ת'סוד לגלות ולהביע, את מוכרחה לסלוח ולהיטהר
רק השלום יביא אותו מהר , הכי מהר!
זה הזמן לגשר בין המחנות,
זה הזמן לתקן את התקנות,
זה הזמן לשגר את ההזמנות.

את האולם לבנות ואמן סלה...ואמן סלה..

מילים: גלעד ויטל