מי שם ידו

הזמן עובר ורץ
והשנים מתחלפות
ונדמה לעיתים
שהעונות שמשתנות
מביאות מצב חדש אל הרוח
אך מה לוקח את האנשים בכוח אל המוח חזרה
להאמין באשליה
באחוז המדומה שנמצא ולא מרפה
עוד שדון לילה אפל
מחפש פרצה, מתפתל
קופץ על כל ניצוץ אור
ומבין שהדרך חזרה הביתה
מלאה במכשולים רבים
מעניין שלא חשבתי שיהיה כך
עבר קצת זמן עד שהבנתי את הלקח
לעשות מעשים טובים
לכבד את האנשים
כי זו לא סתם קלישאה
שלפי שעה
השטן חוגג ומשחית כל חלקה טובה
חזון טוב, שמחה בלב איש
מביש איך אני מרגיש
כל הזמן הרקע רעשים פרסומות
בחורות ערומות רצות על המסך
ולאט לאט אני מבין איך שאני נשרף
כך כולנו כחומר ביד היוצר
עוד לא הגענו אל המקום שבו הזמן עוצר
רק ממשיך ומתגבר עם הרצון
עדיף במקום ללכת עם הצאן אל הטבח

מי עוד לא הבין את העניין?
מי שם ידו אל הבלאגן?

אז חשבתי אולי להציע פתרון
שמוציא את ההמון מתוך השגעון
אבג יתץ ושר
אהבת חינם עד שידעו כולם
להתחיל ת'מאבק מבפנים
לא לבזבז כל רגע קט
ולתת לאנשים מסביב
להרגיש את החיים
להרים את הראשים
לעקור את השורשים של הפחד של
אני לא יכול, לא רוצה, לא נעים
מתעייף להרגיש כבר כך
מתעלף מהמחשבה שיש עוד כל-כך הרבה לעבור
כוח בידיים, אמונה בראש
לא לחשוש ולתת להכל לשטוף
כמו מים רכים
מה הם אומרים
סופת ברקים
הבל הבלים הלב הלבים
כלכלה של הפחדות
חדשות או פרסומות
המצוקה מוכרת וההמונים רצים לקנות
כדור שלג ענק, נגמר האויר נחנק
כך כולנו כחומר ביד היוצר
עוד לא הגענו אל המקום שבו הזמן עוצר
רק ממשיך ומתגבר עם הרצון
עדיף במקום ללכת עם הצאן אל הטבח

מילים: אברהם טל