לא אחת ראיתי: הונף הקרדום
והורד ונינעץ בשאר;
מעולל בעפר הוא שרוע דום -
זה הנוף המרטיט, הנוהר.
השריד היתום מזדקר נוגות
מיותר ועירום מכל.
ותמיד נדמה: הפעם הזאת
לא ישכח העץ, לא ימחול...
תיפקדנו שוב, אך שנה תינקוף -
תעמוד משתאה, תביט:
למרום כאז כמהה הנוף,
ונוהר כאז, ומרטיט.
