מחול הפרשים

שחר כבר בקע מבין הכוכבים
ובכפרים נמים העדרים
במדבר יצאו רוכבים שני פרשים
דוהרים על שני סוסים שחורים

הפרשים גומעים ביעף המרחבים
זיעה חמה כיסתה את הסוסים
אבל קדימה. אף האל שבמרומים
לא יעצור את שני הפרשים

אל ראש ההר הגיעו שני הפרשים
מזי רעב, צמאים ועייפים
בנחל קט שתו ממים צוננים
ושוב יצאו לדרך רכובים

רוח סערה נושבת בהרים
עיניהם יתכסו אבק דרכים
אבל ליבם נחוש אלי היעדים
לא יציבו גבול למרחקים

אל העמק שועטים מן הרכסים
חולפים ביעף במשעולי כפרים
האתמול נשאר מאחורי הפרשים
לקראת יום המחר המה רוכבים

הסופות תשטופנה במרומי הרים
ובמדבר יצאו הדימדומים
אבל אי שם באופק שני הפרשים
ימשיכו דהור עד קץ כל הימים

מילים: נחמיה בן תור, לחן: נחמיה בן תור