לאור הזיכרונות

לכל אדם יש זיכרונות כספר
יומן חרוט על לוח לב שותק
הזמן זורה את הרעות כאפר
ורק הטוב לעד לא ימחק.

על כן אלך לאור הזיכרונות
על כן אבין, נתיב חיי נלוז
כי יש דממה בתום הסערות
יש אור גנוז באושר שנגוז!

וגם אותך אשר אותי אהבת
אזכור תמיד בהיר וחייכני
ולא תדע, כמה לי אז הכאבת
כי עד היום תשכון בלבבי.

על כן אלך לאור הזיכרונות...

וכל אדם נושא לילות ועוני
אבל עליו לזכור רק נגוהות -
ואז יבין, אולי יבין כמוני
שאין יקר מאור הזיכרונות!

על כן אלך לאור הזיכרונות...

מילים: יחיאל מוהר