לילה לא נשאר

שלוש לפנות בוקר
האפילה הזאת מוכרת לי היטב
שלוש לפנות בוקר
לרחוב הזה יש קו רקיע כה שליו
עצי המדרכה נוגעים במרפסות
קרובים הם אל שמי הדיו של ילדותי
הצמרות מתנועעות ורוחשות
ברוח מן הים הכי ידידותי

אבל הלילה לא נשאר
גם אם תנעץ בו אלף כוכבים
אבל הלילה לא נשאר
גם אם יאחזו בו כל האוהבים

ארבע לפנות בוקר
שמיים שמורים כמו שנבראו
ארבע לפנות בוקר
יש הבטחות בחושך הישן ההוא
זוכרת עו את פני העיר האהובה
הייתה לי עיר חולמת וחולית
במיטתי עדיין קשובה
לציוצי ציפור האושר הלילית

אבל הלילה לא נשאר...

חמש לפנות בוקר
האור אשר עולה מטיל עליי אימה
חמש לפנות בוקר
העיר הזאת אינה דומה עוד לעצמה

אבל הלילה לא נשאר...

מילים: אהוד מנור, לחן: מתי כספי