עירומים

אני מעיל בארון תלוי על קולב
מתעורר משנתי עם קיצו של הסתיו
את גופיה לבנה חדשה במדף
שוכבת מקופלת בין כל האחרים
יש לי כמה כפתורים
אבל אני מוכרח אלייך להיפתח.

להתחבא, לכן נגזר עלי להתחשב באחרים
חבל שאי אפשר ללכת ערומים
חבל שלכולם יש את אותם בגדים
חבל שאי אפשר ללכת ערומים.

חיים ללא דימיון, חיים בתוך ארון
יש כמה מכנסיים שקפצו מהחלון
תיזהר, מאוד מהר תמצא את עצמך תלוי על חבל
אחרי שטיפת מוח, מחזיק אטב בכל הכח.

להתחבא, לכן נגזר...

מה שלא נחשוף כולנו באנו מהקוף
אני ואת שוכבים על החוף
ים כחול, צלחת מלאה, בננות צהובות
היה לי נעים מאוד להכיר
בואי נתפשט, אין מה להסתיר
כמו אדם וחווה כמו ילדים
בלי מותגים, פשוט עירומים.

להתחבא, לכן נגזר...

מילים: שחר אבן צור, לחן: שחר אבן צור