אני ואת כבר לא דואט

בחיים לא אמצא עוד אהבה כמו איתה
התרגלתי לסבל, ללבד במיטה
מחבק עוד את אמא, וראשי על כתפה
היא יודעת איך בכיתי, כמה אוהב אותה.

היא עוד לא מבינה, בזאת אהבה
זה בטוח שתגדל, תמצא את עצמה בוכה

אני ואת כבר לא דואט, מה שהיה היה ומת
יום אחד היא קמה, לא אמרה לי למה
סיפורים והבטחות, איך יכול להשתנות
בדמי את חיה אכזרית עד כמה

סימנים של נצח היא לא נתנה לי
וליבי היה כמו פרח, עליו תמיד דרכה
זה לא קל לקום פתאום, כשאתה נופל
למה זה נגמר מהר, את אלוקים אני שואל

הסתבכתי עם הלב, התפתלתי בכאב
לא יודע אם אי פעם, שוב אוכל להתאהב

אני ואת כבר לא דואט...

מילים: שרון אסולין, לחן: שרון אסולין