מסתפק בשחור

לא הולך עוד לבית הספר
ובקושי קם לעבודה
שאריות מהטמבל שאבד שם ברחוב
מסתובב בשעות הקטנות את הזמן לומד לבזבז
זה גיל מסוים שהראש מתפוצץ

ואין ברירות ואין פשרות
אתה פה לא אשם
קשה לראות חושך, האור
מסתפק בשחור

לא הולך עוד לבית הספר
ובקושי קם לעבוד
כבר מבין שאין עוד בית אם הבית הוא רחוב
מתעורר בשעות המתות אפילו אלוהים עוד ישן
מחפש תשובות, מרוב שאלות הראש מתפוצץ

ואין ברירות ואין פשרות...

לא הולך עוד לבית הספר
אין מסגרת וזאת התמונה
רגעים של עולם אומרים לך
תשתתף יא בן זונה
מתפתה לדברים אסורים
מפתח את הדמיון
ההורים אותך משגעים
זה גיל של גהנום....

מילים: שי עמר, לחן: בן סיני