לווי אותי לנמל תעופה.
אני לא עף, אני לא הולך, אני לא עוזב.
אבל, לווי אותי אל מטוס לבן
בין ערפילי עצי זיתים,
אמרי מילים שמחליפות עונות
בחיפזון קצר של שעת פרידה.
אז הידיים באות אל
העינים הבוכות כמו אל
שוקת לשתות ולשתות.
מילים: יהודה עמיחי, לחן: ברי סחרוף