אל המחט

כל היום חיפשתי מחט
בערימות של שחט וקש
כל היום לא התקשרתי
כמו כל יום מחדש
שברתי את ראש
מאיפה תגיע הסכין
שניים חייכו אלי מוזיקה
בעיניים הם דיברו על מין
לא צריך להשתגע
לא מכל צוק דחוף שאקפוץ

מה זה משנה אם כן בלעתי עלבון
וסתם החזקתי פאסון
וסתם כי זה לא עזר לי
ליפול ליפול
הכי נמוך שאתה יכול
כי כמה כבר אפשר
לחלום על הקטר ולשבת בקרון
צמוד לחלון
בכלל לא חביב לי במקום האחרון

כנראה שהייתי עיוורת
איכשהו היה לי בסדר
יכולתי להסתדר
בעצם לא ידעתי אחרת
ברור שרציתי יותר
לא צריך להשתגע
לא מכל צוק דחוף שאקפוץ

מה זה משנה..

אם נשאר שמה צדק
שיקום וירדוף אחרי
הוא בטח התעייף בדרך אלי
או התרגל לשבת
או הלך לאיבוד עם אחרת
או שכח שזה הוא
שאמור היה לשמור עלי

שתים עשרה וקצת בערב
אני שוב מתעוררת
רחוק ממני וזר
אבל ער כמוני לדפיקה בדלת
אולי הלב שלי חזר

נה נה נה נה..

ליפול ליפול
הכי נמוך שאתה יכול
כי כמה כבר אפשר
לחלום על הקטר ולשבת בקרון
צמוד לחלון
בכלל לא חביב לי במקום האחרון

כמו חיה פצועה וזוחלת
כרגיל אני נצמדת לקיר
ושקופה ותלויה כמו שלט
תכתבי עלי שיר, תכתבי עלי שיר?

מה זה משנה,
מה זה משנה,
זה לא משנה לי כבר שום דבר.

מילים: שילה פרבר, לחן: שילה פרבר