ואת לא באת

הנרות על השולחן מנצנצים קלות
כאילו לא רוצים לחכות
וברדיו נגמרו כבר כל החדשות
והאור שנדלק כבה במדרגות.

ואת לא באת, כל כך עצוב,
ואת לא באת, נותרתי עזוב
כי את לא באת בלילה חשוב
ומקווה שלא יחזור הלילה שוב.

השמיים מתכסים מרבד של עננים
נשארתי מתבונן בכוכבים
הרדיו מזמר צלילי חצות רכים
כל הרחובות פתאום שותקים.
ואת לא באת כל כך עצוב...

החלומות באים עוצרים אחד, אחד,
ואת נמצאת בהם כשאני לבד.
אולי מוטב לישון לשקוע בחלום
טוב יהיה כשיעלה היום.

ואת לא באת, כל כך עצוב...

מילים: ניסן פרידמן