לאן

את שומעת קולות מוזרים רחוקים,
את רואה ת'קירות מחוקים ושחוקים,
וכותבת שירים, בדפים על דפים.

את הולכת רחוק אך נשארת קרוב,
מחפשת מפלט להמשיך לאהוב,
את שרה מהלב,
בשירים מוציאה ת'כאב.

את נוגעת, פוגעת, נוסעת הרחק,
אל מקום בו איתך גם הלב יתרחק,
מסביבך כל הרעש מוחק זכרונות ישנים.
את פוסעת, אוהבת, חושבת הרבה,
האם כשתסעי הנר אז יכבה,
את הולכת רחוק מכאן, נוסעת לא יודעת לאן.

את חושבת על כל המסע שעברת,
האם בסופו את צחקת או נשברת,
איך את כל הפרטים הקטנים קברת, באדמה.

את שואלת מתי זה הזמן המתאים,
לנסוע רחוק לעלות להרים,
לשבת לבד לדקות ספורות,
לגמור ולהשלים את השורות החסרות.

את נוגעת, פוגעת, נוסעת הרחק....

מילים: שיר ביטון, לחן: שיר ביטון