מסטיק

ארבעה קירות צוחקים עלי
ואין שום דלת לברוח איתה
אני חושב שלא שמים עלי
אך הראש נהיה כבד

לועסים אותי מכל הכיוונים
לא יכול
להפסיק לחוש
כמו מסטיק

הוא שורק בלי הרף כל הזמן
אני נושך את השפה
נמאס לי כבר מאנשים
שמתחילים לשיר את הפזמון
לפני שהוא נכנס

לועסים אותי מכל הכיוונים
לא יכול
להפסיק לחוש
כמו מסטיק

אני לא רוצה להידבק
מתחת לשולחן
אני נמתח עד קץ כל זמן
אולי כדאי פשוט לגור
בתוך קופסא

לועסים אותי מכל הכיוונים
לא יכול
להפסיק לחוש
כמו מסטיק

לועסים אותי מכל הכיוונים
נמאס לי כבר להיות מסטיק

מילים: שיר דויטש, לחן: שיר דויטש