מחול הטירוף

בין עמוד לענן עוד הקשת נמתחת וכך מבוששת לבוא
בין טיפה לטיפה למטר הברזל שנורה מאליו
בין שברי החלום, רסיסי התום שחלף כמו לא היה
עוד מסתתר בינינו, אותו ניגון מוכר

שוב ניצוץ של תקווה, אנחת רווחה בחשש משוועת לצאת
נפרדים ממחול הטירוף של לילות ארוכים בלי שינה
והזמן החולף נושא רוח שינוי ואיתו יום חדש מתעורר
ירח נושק לאור שחר, נִפְרַד עד בוא המחר

בתמונות מוכרות משתנים הגוונים, ואולי העיניים שונות
שוב אותן מחשבות אם לברוח, לשכוח או להשאר
בין פנים עצובות ואימת להבות, שנים נלכדות בשנייה
רק לכבוש את הצער, ומתי יחוויר הכאב?

אולי, בין הצלילים בסוף תופיע קשת
ובין צללים של שקט
יסתנן קצת אור
עם המילים והשנים עוד תישטף אחרונת הדמעות

מילים: עופר פנחס, לחן: עופר פנחס