עוד יום עובר

המסע שלי אליך מסע אל תוך עצמי
משוחררת מכנפייך או כובלת עולמי
זה הסוף של הבאר הנצח העגול
איך זה שוב מרפה לשכוח
מתעקשת להמשיך לשאול

נחשים בין הרגליים וידיים עצומות
מלאכים פורשים כנפיים
ועיניים שוב דומעות
אל השער הזוהר מעבר לאינסוף
אל הבית שבאופק
אל הפרח שמותר לקטוף

ועוד יום עובר השחר מתפזר
צריך להיזהר להישמר לא להיגמר
הרגש מסחרר היצר עוד בוער
הרעל משתחרר
זה לא אני זה מישהו אחר
סיבוב חוזר
האופק מתבהר הטבע מדבר
על מה אתה שומר
האם אתה מקשיב
לכל מה שאתה אומר
מעבר לפינה עומד שוטר
הרעש משקר
גורם לנו לחשוב
שאין מקום אחר להסתדר

החיים מסנוורים שוב בפניות הנכונות
השמיים נפתחים שוב
ויש גשם טעויות
ורק השחור מגדיר את הלבן
ורק האמת מחוץ לשטח מסומן
וכל השירים הם שירי אהבה
ואני , אני איבדתי כבר תקווה כי

עוד יום עובר השחר מתפזר .....

לא לריב יש מספיק אהבה לכולם
כמו ששמש אף פעם לא נגד הים
החיים הם הכל רק אתה מסומם
לא קיים לא יושב ולא קם
בין הכל לכמעט יש מסך אשליה
מי יגיד מה קורה פה ומה הזיה
בין שמיים לארץ אני שוב תלויה
לא בנויה חצויה עשויה מאהבה

מילים: שירה חן, לחן: שירה חן