הזמן הישן

מחפש את הזמן מסביב לשעון,
לא יודע אם להמשיך, או לברוח.

הצריח אלום, אור ירח נאון,
וריחות תבלינים שלמדנו לשכוח.

החלום הישן התאדה באוויר,
בתים מלאים בניחוח של פיח.

איך הכל השתנה, אי אפשר להסביר,
אין עם מי לדבר, אין את מי להוכיח.

מדרכות אפורות, אנשים חלולים,
מביטים זה בזה בלי ניצוץ בעיניים.

פרסומות על הקיר, מדברים בלי מילים,
והכל אלקטרוני כל כך ובינתיים
אני כאן תקוע בלילות של בדידות,
בעולם לא רגוע, מלחמות של תרבות,
אנשים אומללים לא מוצאים אהבה,
מהפרי האסור נשארה רק קליפה.

אני כאן תקוע בלילות של בדידות,
בעולם לא רגוע, מלחמות של תרבות.

בכניסה אל הבנק, איש אחד עם כינור,
מזייף מנגינה שאהבתי לשמוע.

מקווה שהזמן הישן עוד יחזור,
ואיתו יעלם, יסתלק כל הרוע.

מקווה שהזמן הישן עוד יחזור,
ואיתו יעלם, יסתלק כל הרוע.

אני כאן תקוע בלילות של בדידות,
בעולם לא רגוע, מלחמות של תרבות,
אנשים אומללים לא מוצאים אהבה,
מהפרי האסור נשארה רק קליפה.

אני כאן תקוע בלילות של בדידות,
בעולם לא רגוע, מלחמות של תרבות.

מילים: יוסי גיספן, לחן: יהודה פוליקר