קורא לך

שוב בערב כזה של ירח עגול.
של מיליון כוכבים כמו שטיח כחול.
אני חושב עליך לאט לאט.
עם חולצת טריקו שקנינו מזמן.
עם חיוך מלכותי על ספסל בודד בסוף הרחוב.
את אמרת זה עניין של זמן עד שהאהבה תחלוף.

אני קורא לך מתוך המוני אנשים.
עומד בודד בתוך ים של חברים.
שריד של ריח גופך מרעיד את כולי.
עכשיו אני הולך לאיבוד בזיכרונות המלטפים.

עוד שבוע כזה של לילות בלי שינה.
מתפורר מבפנים מחפש לי פינה.
אני חושב עליך ואת יפה.
איך לקחת את הלב וגופי פה קפא.
בעיניים בורקות, מזוודה ושני תיקים בגב.
את אמרת זה עניין של זמן, האהבה הזאת תכאב.

אני קורא לך...

מילים: שלומי עמר, לחן: שלומי עמר