מגדל הפזמון

כל חברי עזבו, יש לי מעט שיער
כואב לי במקום הזה שפעם שר
ואני מת להתאהב
אבל מן הון להון
רק משלם שכר דירה יום-יום
במגדל הפזמון

שאלתי את שמוליק קראוס
כמה בודד זה עוד יהיה
שמוליק קראוס לא ממש עונה
אבל שמעתי אותו משתעל המון
מאה ותשע עשרה קומות מעלי
במגדל הפזמון

אני נולדתי ככה, זה היה המצב
נולדתי עם מתת האל של קול זהב
ותריסר מלאכים מעולם קדמון
קשרו אותי אל השולחן הזה כאן
במגדל הפזמון

אז תנעצי סיכות וודו בבובה של קש
זה קצת דומה לי, בובה, אבל לא ממש
אני ליד חלון, שם האור ניאון
שום נקבה לא תהרוג אותי, לא
לא במגדל הפזמון

תגידו שאני מריר, רק תזכרו את זה
לשמנים יש תעלות למטבחים של הרזה
ויום הדין קרב, ואולי זה לא נכון
אתם יודעים, שומעים קולות קצת מוזרים כאן
במגדל הפזמון

רואה אותך בעבר השני
והנהר בינינו נהיה כה אימתני
אבל אהבתי אותך וזה מה שחשוב
גשרים שלא חצינו עולים בלהבות
כל מה שהפסדתי קרוב אלי מאוד
אף פעם, אף פעם לא נפסיד אותו שוב

אני אגיד עכשיו שלום
ואין לדעת אם אחזור
מעבירים אותנו למגדל אחר כאן באזור
אבל את תשמעי ממני, בובה
הרבה אחרי שאדום
אני אלחש לך ברכות מתוך מרפסת
במגדל הפזמון

מילים: ליאונרד כהן, לחן: ליאונרד כהן