תמיד חוזר

על משפט אין מקום כמו הבית אין וויכוח,
המתכון הסודי שבי לשיפור המצב רוח,
לא משנה לאן הולך תמיד חוזר אל הפינה שלי,
למנגינה שלי, לשקט הנפשי שלי,
רואה דברים ברוגע מבדיל בין דמיון למציאות,
נמצא בין קירות רחוק מ-טיפשות ו-תחרות,
ו-זה לא קריטי אם טעיתי בדרך שבחרתי,
תמיד פתוחה אותה הדלת שדרכה יצאתי,
שכלום לא ברור זה המקום אליו אפשר לברוח,
מכת מציאות שמסדרת תאים במוח,
לא מסתנוור מהמסביב משאיר רגליים על הקרקע,
הבית מפקס גם אם קשה,חם או קל,קר
לא נגרר לכל רצון לעזוב את מה שטוב ואמיתי,
אפילו בארץ עוץ דורותי תסכים איתי,
וכשהכל שחור יש מקום שאור שופך,
הרי תמיד אני חוזר לא משנה לאן הולך.

לא משנה לאן הולך תמיד אני חוזר
זה המקום שבו אלי החופש מדבר
לא משנה לאן הולך תמיד אני חוזר
התחלנו בו מאפס אבל מי סופר

אני חוזר לתוך הבית האינטימי שלי,
המקום בו כל דבר אמיתי בשבילי,
אם קורה ששכחתי את האני האורגינאלי,
אם נסחפתי לתוך דמות שבכלל לא מתאימה לי
בשיא הטבעיות בניתי אישיות, שלוקחת הכל בקלות,
כמו זכייה באליפות בלי בתחרות,
חוזר למגרש הביתי הכל אמיתי, ממשיך קדימה,
מגביר את המוזיקה שלי עד הסוף ימינה,
בבית אנ'לא נורמלי מתנהג איך שבא
מבסוט עד הגג לא מדואג אין לי ממה
פה אני נשאר ומה נשאר עוד לבקש,
השקט האישי שלי שווה את כל הקאש,
נאמן למקור לא ממהר לעקור,
אם חושים של בומרנג תמיד חוזר אל המקום,
איפה נשארה הילדות? שם אני גר,
לאן נעלמה התמימות? הא אני נשאר.

לא משנה לאן הולך...

מי סופר את כל העליות והירידות,
אני זוכר ימים ולילות, תשובות לשאלות,
את השעות והדקות במיטה מתחת לפוך,
כשמחוץ לחלון הכל הפוך אור יום נראה חשוך,
מאושר משוחרר במקום שאני גר,
אפילו המחר כבר לא מפחיד הלב נשאר,
הולך בתלם אף פעם לא נכנס להלם,
מחובר לבית גם אם הוא היה ברחוב אלם,
יש ימים לוקח את הרגליים וחותך,
כשהמצב רוח בבית משנה פאזה ומתהפך,
מוויכוחים למריבות לצעקות הכל הולך,
בגלל שמשהו באוויר מתלכלך ומסתבך,
למרות הכל תמיד חוזר תמיד פותר בעיות,
שאת הפתרונות עליהן בחוץ, יש בעיה לגלות,
אני חידוש למילון עם מליון פירושים חדשים להגדרה,
פיזמון שלוש לראש חוזרים הביתה חזרה.

לא משנה לאן הולך...

מילים: ניצן גינסברג, לחן: יפתי