ציפ ציפ

והנה היא שוב עוברת
את הלב גל חום הציף
וחולפת היא בדרך -
והגדוד כולו, על ברך,
מחייך, ריעי, לציפ...
מחייך ריעי, לציפ...

בעולם אומרים: ציפורה
אך אנחנו בפרינציפ,
את ציפורה לא נזכורה,
רק עם ליל נחזורה
ונלחש ברעד: ציפ...
ונלחש ברעד: ציפ...

ציפ, ציפ, ציפ, ציפ, ציפי, ציפי,
לדבר אל נא תוסיפי!
כי כשאת ממול עוברת,
כל הארץ מסתחררת,
מכוכב ועד ירח -
שמך בלבד כה משגע!
ציפ, ציפ, ציפ, ציפ, ציפי, ציפי,
ציפ, ציפ, ציפ.

היא אתמול אמרה: יקיר לי
את שפתי לך אתן...
ורומנס, אמרה, תשיר לי -
רק הגוף שלה מזכיר לי
מחסנית כזאת של ברן...
מחסנית כזאת של ברן...

לי שלשום אמרה: הבט כאן:
בוא נלך למערות...
וליבו ממש הרטיט כך -
יש לה קול כמו לדוידקה -
כמו דוידקה בצרורות...
כמו דוידקה בצרורות...

ציפ, ציפ...

יום אחד איתי התחילה
אז אמרתי: תני לחיות -
היא נתנה לו זבנג בצלע,
ומאז יש לו, ממילא,
איך אומרים? מוסר כליות...

והנה היא שוב עוברת,
את הלב גל חום הציף
וחולפת היא בדרך
והגדוד כולו, על ברך,
מחייך, ריעי, לציפ...
מחייך, ריעי, לציפ...

ציפ, ציפ...

מילים: חיים חפר