מעשה ביונה
שירדה על כתפי ממרומים,
קלה מאוד,
מגגות עיר החסד והרחמים.
דממנו יחדיו
שעה תמימה ובינינו הרוח.
רציתי לאמור לה:
יונה תמימה,
מצאת לך מקום לנוח.
מעשה ביונה
שצנחה עד כתפי,
לבנה, חמה.
עד נגעו בה שפתי
והיתה נוצתה אדומה
מילים: חיים גורי, לחן: צבי שרף
