הלוויות של אז

פעם סדרו למתים הלוויות באמת
פעם היו חברים נהנים מהמת
בין קרובי הנפטר שוכב במיטה
באדיבות הזמינוך לבכות בצוותא
אך הבריות של היום כבר אינם אותו סוג
רק לעצמם הם שומרים את כל התענוג
זאת הסיבה שהיום במעט הלוויות
יש כמה חוויות
כמו שצריך להיות
למה היום למת
כבר לא נותנים לחיות?

איפה הן ההלוויות של אז
והגופות, הגופות עגולות ויפות
בלי אף קמט במצח
איפה הם הארונות של אז
שנגרים נפלאים הכינום לפגרים
שיחזיקו לנצח
אם המשפחה ירשה ממון
אז על חשבון הברון המוטל בארון
היא הזמינה, בלי אומר,
יין להמון ובלי שום היסוסים
יין גם לקברן, לסוסים ולכומר
כמה חבל ששוב
כל זה אינו חשוב
שוב לא נראה יותר הלוויה הגונה!

אלה היו הלוויות נפלאות במינן
כשהנפטר עוד היה באמת בר-מינן
למה היום דוהרים לקבורה כחמור
במהלך רביעי במכונית המוטור?
ככה נגזל מן הז"ל המראה המקסים,
איך היורשים בוססים לצדי הסוסים
רק השבוע עברה לוויה ארורה
התנגשה במונית - כמה זה חסכוני
כי במקום את יחיד
הייתה הלוויה המונית

תנו הלוויה חגיגית בסגנון הישן
פה נתאבד בגיגית או באש ועשן
ובכלל יתכן שנחליט לא למות
אם לא נשיג הלוויה בתכלית השלמות
שידידינו יוכלו להגיד בקנאה
מהלוויה שכזו יש פשוט הנאה
פעם, אדם רציני שחטף לו שבץ,
כדי למות כרצונו
את כספו הוא קבץ
ממאמץ קפץ
מעל לקורקבנו

איפה הן ההלוויות של אז...

מילים: ג'ורג' ברסאנס, לחן: ג'ורג' ברסאנס