שלגיה

כבר ירד השלג בהרים רחוקים
ובשלג אנו צועדים,
כי בתוך היער האפל מחכים
שלגיה עם כל הגמדים.

חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.

עת עלים הזהיבו בראשי צמרות
בא הסתיו אל ארץ רחוקה,
הוא צבע את כל התפוחים בורוד
וגם את לחייך המתוקה.

חורפים שבעה...

כבר נמס השלג בהרים, זה נכון,
תשכחי את כל אשר היה,
מספרים בעיר שלבבך הוא קרחון,
ועל כן קוראים לך שלגיה.

חורפים שבעה...

מילים: גי באר, לחן: גי באר