להיות מציאותי

קיוויתי ששוב לא אוהב לעולם –
חבל על הזמן והלב,
אך כמו שכתוב בשירים
את הופעת בלילה שקט ושליו.

ושוב האמנתי לרגע
הפעם מצאתי אותך
ושוב התכוונתי לרגע
שיום האתמול ישכח
שיום האתמול ישכח.

רציתי לתפוס את הזמן בראשו,
לדחוס כל שבוע ליום
ביקשתי לפסוח על כל השטויות,
כמו לא הכרנו היום
כמו לא הכרנו היום.

חשבתי, הכל רק חוזר על עצמו,
הלילה, השקט, הים
חשבתי הפעם, כמו עד עכשיו,
תאבדי עם הזמן לעולם.

אך שוב האמנתי לרגע . . .

מילים: חיים קינן, לחן: שייקה פייקוב