פרח של אור

הפעם נשירה על פרח
אשר בגננו גדל
חינו ויופיו נספרה
השקוהו האור והטל,
רוחות סערו ושלכת
קטפה עלעלינו כולם.
רק הוא הפעוט, התעקש ועלה,
רק הוא לא השיר עלעליו.

בלילה יכוהו חשבנו,
הסער המר והקור -
מני המכאוב שכאבנו
פרח לנו פרח מאור.
קבלי את השי שאהבנו
תוגה ותפארת, אחות.
הן טל נעורינו הרעפנו עליו,
פניני מכאובים ושמחות.

אלייך הפרח הבאנו
הוא בן הגשמים והאור,
ארינו אותו מלבבנו,
שלנו הוא, פרח טהור.
עימו גם ליבנו כנער,
למד איך אפשר להקשיב,
מעבר לבכי ולסער,
אל קול פעמי האביב.

מילים: נתן יונתן