בשל תפוח

התאבו דעת בשל מה אהבתי?
אני אהבתי בשל תפוח,
כי אין יודע נתיב הרוח
זה כבר ידוע עתה באתי,
להביא ראיה מאהבתי
ואני - התדעו בשל מה אהבתי?
אני אהבתי בשל תפוח.

לדודי היה פרדס יפה,
ולדודי בת יפת עיניים,
ובתוך הפרדס בריכת מים,
מפכים חרש שוקטים, ברים
כמים גנובים, כיין סתרים.
לדודי היה פרדס יפה,
ולדודי בת יפת עיניים.

ויהי היום בעלות הקיץ,
כחום היום, היום הבהיר,
ואני עם פנינה שארתי
לשוח אל הגן יצאתי,
היא עלמה רכה, ואני איש צעיר,
ונצחק יחדיו לרוח קיץ,
כחום היום, היום הבהיר.

ונצחק יחדיו ונתעלס,
אני ופנינה שארתי,
פיזזנו שרנו ונהי כילדים,
וכמו התערבו בשמחתי,
גם בני השיר ופרי המגדים,
ונצחק יחדיו ונתעלס,
אני ופנינה שארתי.

ובקול ענות "פי פי ציף ציף",
מבין עפאים כנפי רננים,
בשפה בלולה ישוררו,
גם מעי המו זמיר עדנים,
ופזמון חדש יעוררו,
ובקול ענות: גם "פי" - גם "ציף"
תפצחנה סביב כנפי רננים.

וכרגע שבה ובימינה
תפוח גדול צח - ואדום,
ותטעם מינהו, ותברני
מידה מן החצי השני
אני פערתי פה ואדום
והיא עומדת ובימינה
פלח תפוח צח ואדום

ובמחשוף לבנת התפוח
הכירה שני עקבות שינה,
וירח אפי ריח פנינה
אך ריחה ריחה השכירני
וכיין מתוק עברני
לבבי פג לא קם בי רוח
מאז מאז לי היתה פנינה.

מילים: חיים נחמן ביאליק