הבלדה על אפרים

הבלדה על אפרים
שנסע באופניים
היא בלדה אחרת
היא בלדה מוכרת

את היום אהב אפרים
עטוף בביקיני עגול
כחול ולבן ולבן וכחול
יוצאים הגלים במחול

לאפרים היה חזה כביר
מספרים שאכל חביות
לקחנו ממנו מרחק ואוויר
כי רצינו פשוט לחיות

אפרים הוי אפרים
נסע באופניים

הבלדה על אפרים...

נתן אפרים נשיקה מצלצלת
על צלצול הוא לא ויתר
נישק ילדה קטנה של חול
עד שלא שמעה יותר
בנה בחול שני ארמונות
אחד בשביל לישון בסתיו
אחד ליתר העונות
אפרים ילד מאוהב

הבלדה על אפרים...

בקיץ ההוא כשהים עלה
נשבו רוחות משתנות
פתאום על החוף הזהוב נתגלה
לויתן שגובהו שתי אמות
הלויתן ואפרים זה בזה הביטו
נשימתם נעצרה מיד
נישואין שכאלה ההורים החליטו
הרב לא ייתן לזה יד

לאן? שאל הלויתן
כששטו ברוח גבית
נשוטה מחמד ליבי מכאן
ניסע לארצות הברית

הקיץ שוב עבר לסתיו
גם החוף עצוב עכשיו
הבלדה על אפרים
מסתיימת בינתיים

מילים: שלמה ארצי, לחן: שלמה ארצי