הייתי שנים נע ונד בניכר

הייתי שנים נע ונד בניכר
לנוד בביתי יצאתי עכשיו
נעלי לרגלי כותונתי לעורי
ובידי המקל, איך אוכל בלעדיו.
לא אשק עפרך כמשורר הדגול
אם גם בליבי רון ובכי עד בלי די.
איך אשק עפרך
הן אני עפרך
ומי זה נושק את עצמו, רבותי?
מול כחול הכנרת אעמוד מלא פליאה
ובגדי הדלות בבשרי המרעיד
נסיך שנתעה ומצא את כחולו
וכחול חלומו מאז ותמיד.
לא אשק את כחולך
רק דומם ככה סתם
כי תפילת 18 אעמוד מתחתי
איך אשק את כחולך,
הן אני הוא כחולך.
ומי זה נושק את עצמו, רבותי?
אעמוד מולי מדברך הנורא
ואקשיב לפסיעות הגמלים מני אז.
על דבשת יניעו תורה וסחורה,
ואת שיר הנדודים הישן שלא גז.
ורוטט על חולות השלובים
להט אז גופי הניעור
ולנצח בם חי.
לא אשק את כחולך,
קונם הוא עלי
ומי זה נושק את עצמו, רבותי?
לא לא אשק...

מילים: איציק מאנגר