הלילה השני

ואז פתאום הרגשתי שאני עלול
למות בלעדייך, למות ללא גבול
ולא לעבור את הלילה השני.

כי בראשון הרגשתי שהזמן ההוא,
ראשון בין ידייך והייתי כלוא
ונגמר באישונים.

ועל הקיר
השעונים דיברו שעות רבות.
לזמן לא היו סיבות
למות,
להגמר.
אני מכיר -
את הפנים האלה על הטוב,
ועל הרע,
בהם אני,
לומד לוותר.

ואז פתאום הרגשתי שאני עלול
לוותר על חיי, לוותר ולו
בגלל עיניך, שהביטו בי.

מתוך פתאום ויתרתי כבר מזמן בקלות,
על מה שעברנו דרכים לא סלולות,
אולי כי עברנו לילה מסביב.

ואז פתאום הרגשתי שאני עלול,
להפרד מעליך, להפרד מעלי
ועזבתי, ונסעתי לי.

אבל עכשיו אני יודע שאני עלול
למות בלעדייך למות ללא גבול,
ולא לעבור את הלילה השני.

מילים: שלמה ארצי, לחן: שלמה ארצי