נבראתי לך

כתב ידך הלא מוכר לי,
וקולך המהפנט.
צלצולך הטלפוני
שכנע אותי לצאת,
מהבית החם לרחוב הקשה
אל העולם.

התפתלתי כשקראת לי,
כי אסור היה לי אז,
לפרש את סימנייך כאותות של אהבה.
כבר שכחתי מתי עפתי,
ומתי את כל חושי
איבדתי כך.

האם שמת לב אני ביקשתי,
רק דברים שאין
מקומות אבודים
סימנים של אש.
חיי בתל אביב, הסדרים רומנטיים,
התבוננות פנימית,
ומה שהאמנתי.
כך יצאתי אל הדרך,
כשהגעתי באתי
נעמדתי בדלת, מה ידעתי לא ידעתי,
התפשטתי וזזתי כמו מטורף בחדר.
אלוהים אמרת, שבוע תשאר פה,
גם אני הרגשתי כך,
כי אני נבראתי לך.

אנשים שלא עמדו
בקצב החיים הזה,
השתגעו, התאבדו,
או הלכו לעזאזל.
בחשכה בבית החם,
זה קורה.

האם שמת לב אני ביקשתי,
רק דברים שאין
מקומות אבודים
סימנים של אש.
חיי בתל אביב, הסדרים רומנטיים,
התבוננות פנימית,
ומה שהאמנתי.
כך יצאתי אל הדרך,
כשהגעתי באתי
נעמדתי בדלת מה ידעתי לא ידעתי,
התפשטתי וזזתי כמו מטורף בחדר,
שנינו יחד כבר שבוע כמו גן עדן
מסוכן לנו כל כך.
כי אני נבראתי לך.

מילים: שלמה ארצי, לחן: שלמה ארצי