שיר

התמונה על הקיר פניה חפים
את לא באת האמנם?
מתדפק ולוחש בסמטה בד אלון
מנגינה ענגה.
הפרחים בצנצנת כל כך מצפים
היבלו לחינם
נמתחים כסופים מחלון אל חלון
ופורטים שיר תוגה.
עד מה צר
לכבודך נקבצו הפרחים
לבואך המנורה מאירה
לקראתך מתדפק האלון החלון
בתמונה מפליגה הסירה
מה עצוב
כה ציפיתי כל היום לבואך
לצחוקך המאיר השובב
נוגות הומיה באויר צפיה
שהנצה לשוא.

מילים: משה טבנקין