מכבי אש

אבי היה מנצח
תזמורת מכבי אש
איש נמוך
שהרים את ידיו
הקצרות
ואחז בשרביט
וכשאותו הוריד
כל האנשים נשפו
לתוך כליהם
ואני שמחתי כל כך

אבי היה עומד
במרכז הצריף
אקליפטוס ענק
סוכך עליו
ואני קטן ישבתי
בין שתי רגליו
והסתכלתי
בלייבלה הזקן
שתוקע בחצוצרה

לייבלה הלבנבן היה
מאדים כדם
עיניו יצאו מחוריהן
יורקות עשן

היום אני יודע שהוא לא היה
נגן מי יודע מה
אבל אני נהנתי
מכל המהומה

וייסמן דפק על הסנר
והרביץ ברגל
שנתנה ת'קצב
פייטל נשף בטרומבון
ובלבל את וייסמן
שחרק שיניים

היום המארשים האלה
נגנים אצלי בראש
היום המארשים האלה
צועדים אצלי בראש
אני זוכר את
האנשים בעיירה
עומדים בצד
על המדרכה
ומוחאים כפיים
בקצב ההליכה
אבא שלי בראש עם
השרביט המפואר
שעולה ויורד באוויר

אני רץ אחריו
אוחז במכנסיו
שניים קטנים
על כל אחד שלו
ומאחורינו כל
התזמורת כולה
מתבלבלת בצעדים

אחר כך,
כשהאנשים האלה
פשטו את המדים
הכחולים
עם הכפתורים
המוזהבים
אחי התינוק
התרומם על רגליו
והצליח ללכת.
הוא הלך רק
כמה צעדים
ונעצר
המארשים עוד הדהדו
ברחובות העיר
כשאחי יצא לצעוד
כל כך צעיר

אבי שומר את השרביט
בתוך ארון
וכשאני פותח את הדלת
ריח נפטלין
ממלא אותי
ממלא אותי
ממלא אותי

ואני שומע
את המארשים
ואני שומע
את המארשים

אז לא ידעתי
שהקצב הזה
מצעיד אנשים
את הקרב

היום המארשים האלה
מנגנים אצלי בראש
היום המארשים האלה
צועדים אצלי בראש

מילים: שלמה גרוניך, לחן: שלמה גרוניך