קולנוע חוף

סיכה בתלתלים,
וחול בסנדלים,
ההתרגשות הפתאומית
בהצגה יומית.
עם גרושים בכיסים
עומד בתור לכרטיסים -

לא לא לדחוף!
לא לא לדחוף!
יש מקום בקולנוע חוף.
אז לא לדחוף,
אין מה לדחוף,
יש מקום בקולנוע חוף.

וילון אדום נפתח
ופס של אור נמתח
מהכניסה עד הבמה,
אל תוך הנשמה,
כסא פנוי נשאר
ממש ליד המעבר -

לא לא לדחוף!...

ואז הגונג באפלה
והר קסמים פורח,
לפני שהעולם גילה
כבר טסתי לירח,
בשחור לבן
בלי מקום וזמן -

לא לא לדחוף!...

ראיתי שם ניסים,
נשברתי לרסיסים.
נדבקתי אל הקיר
מחוזליטו הזמיר,
מסרט שנועד
למבוגרים בלבד -

לא לא לדחוף!...
אני רואה, לא מאמין,
אותי היא מסנוורת.
שוב מתחמם על מרילין
או ריטה העיוורת -
הכיסא חורק
והלב דופק

לא לא לדחוף!...

אפשר לשלוף,
מכות לחטוף -
יש מקום בקולנוע חוף.
יש מקום בקולנוע חוף.
יש מקום בקולנוע חוף.

מילים: אהוד מנור, לחן: שלמה גרוניך