ההר הירוק

איך עירנו בכתה ושרה -
עובר אורח עמוד, הבט:
מה לאה בטפסה ההרה,
הסמטה שזקנה ללא עת.

מקומטת, דלה, צונחת,
ובכל זאת פניה יפים.
כעדת חיוכים פורחת -
סנוניות תחת גג רעפים.

ווילון מגוהץ לתפארת,
וזמזום מכונת התפירה,
עוד ענוג חוורונך, התופרת,
מן השיר של תיבת הזמרה.

עוד כאז מסגרתך מרובעת,
עוד כאז אפורה שמלתך,
וכאז חלומך - הטבעת,
וחתן נעורים עד בלותך.

זאת היא כל הסמטה, עובר אורח,
זאת היא כל חמדתה הצרה,
אהבנה אתה, עובר אורח,
בפזמון של תיבת הזמרה.

מילים: לאה גולדברג