רכבת העמק

היתה פעם בעמק רכבת, סיפרו כך סבים ודודות.
היתה היא נוסעת, נוסעת סובבת, רקמו לה מרקם אגדות.
היתה על פסים מתנדנדת, זחל אט לאט הקטר,
אפשר גם בדרך לרדת, לקטוף בשדה פרחי בר.

רכבת רכבת העמק, נוסעים, סיפורים, חלומות...
בלב ובזמר רכבת העמק, שמורים זכרונות... זכרונות... זכרונות...
רכבת העמק... זכרונות...

נסעו כפריים ברכבת, נסעו עם עיזים וכבשים
ודאי עוד היו, עוד היו ברכבת, הרבה הפתעות לנוסעים
לרוות צמאונו לשתות מים, פתאום הקטר יעצור
אפשר לטייל קצת בינתיים, ושוב לרכבת לחזור.

רכבת רכבת העמק...

שקטה יום אחד הרכבת, עמדו גלגליה פתאום
היכן הם קרונות, קרונות הרכבת, ממנה נותר רק חלום.
נדמה רק שעוד מהדהדת, שריקת הקטר החדה
מזמן לא נוסעת, עומדת. רכבת, חלום, אגדה.

רכבת רכבת העמק...

מילים: רבקה פז, לחן: שמוליק זוהר