אבן

שבע אותיות רושמות סימן בתוך החושך, חושך כבד.
תשע נשמות והחתול בוער עיניים, אל תתבלט.
על ברכיים רד בהרגשה כואבת
שכב על אבן שיש, אבן לא שואבת, באמת.

כל השאלות נושאות תשובות רק בלי כותרת, אל תתחמק.
שניים מחפשים כיוון, עם מטרה ותוכן, שלא חונק.
לילה מתיפייף בדאגה קודרת
לפעמים אפילו אבן לא עוזרת, באמת.

אבן קלע, אבן נגף, אבן בר חשופה
על גדרות הזמן אולי תמצא סימן
שם כתובה אם תרצה
כל התשובה עד סופה.

באת ונפלת, נשימה אחת וקמת, רק לדקה
בשמחה הזאת היית וסופה מבטיח עוד מועקה.
ואולי נשמרת מנקיטה נואשת
גע עכשיו באבן, אבן לא נוטשת, באמת.

אבן קלע, אבן נגף...

שבע אותיות רושמות סימן בתוך החושך, חושך כבד.

מילים: שמוליק קלוסקי, לחן: שמוליק קלוסקי