אחרי עשרים שנה

אחרי עשרים שנה
את עוד מנגנת
גיטרה ישנה
את עוד מתכוונת
מבין המיתרים
לטוב שבשירים
עוד לא נכתב.

אחרי עשרים שנה
שוב אינני ילד
תמו נעורי
שיבה זרקה במלך
רק את עודך עימי
איתך שוב אל עצמי
אני חוזר.

עוד אותו הצליל
עוד אותו הטעם
שמור כמו יין, יין טוב
מתנגנת בי
מנגינה בוקעת
מבין אצבעותי
לכי לך אל הרחוב.

ושוב עולה השיר
ושוב עד כלות הנפש
פרי געגועי
ימי רימון וגפן
ורוח בי עוד שר
רועד אותו מיתר
עשרים שנה.

עוד אותו הצליל...

אחרי עשרים שנה
היה היה לי רע
את שיר המעלות
האם אתה שומע
אשיר עד יום מותי
נושאת את תפילתי
המנגינה.

מילים: יענקל'ה רוטבליט