הנה זה בא

החיוך שנפל לי מן הפנים,
התרסק על הרצפה.
והייתי כל כך חשוף מבפנים
בלי פנים להחלפה.
ולפני שהספקתי ללבוש הבעה
למצוא מחדש את קולי
הייתי כמו לכוד בבועה
שקופה לכל כולי
שקופה לכל כולי

וידעתי שהנה זה בא
הנה זה בא הנה זה בא
וידעתי שהנה זה בא הנה זה בא
האם זו אהבה?

וראיתי אותך וראית אותי
והכל התחיל לצוף
והתחלנו לנוע בצעד איטי
למרות שרצינו לעוף
והלב שהחסיר בי שתי פעימות
את מרוץ הדם הגביר
המבט שאותך לא שבע מלראות
כפוחד איזה פרט להחסיר
פוחד איזה פרט להחסיר

וידעתי שהנה זה בא
הנה זה בא
האם זאת אהבה?

וידעתי כי תם הסיפור הישן
כי נפל בחיי דבר
לא ידעתי לאן אך ידעתי מכאן
מתחיל הבתלתי מוכר
המסע אל הסוד בשדות המבט
שאותי מכל סוד מקלף
שאני לקראתו פוסע אט אט
בצעד כזה מרחף
כן בצעד כזה מלטף

הנה זה ולמה זה וככה זה
וזהו זה והנה זה ולמה זה
וככה זה ורוץ עם זה
והנה זה
כן הנה זה בא
הנה זה ולמה זה וככה זה
ולך עם זה שחק עם זה
לך עם זה
זאת רק אהבה

הנה זה בא
האין זאת אהבה?

מילים: יענקל'ה רוטבליט