שישים וארבע

את קצת מופתעת אך לא באמת
כן זה אני שבפתח עומד
ידעת שאגיע גם אם אתאחר
בערב כזה או בערב אחר.

אור על פנייך שבא מבפנים
אותן העיניים אותם הפנים
עם כל המטען הרגיש הכבד
שבאתי כדי לעזור לך לשאת.

באתי אלייך לשים את הראש
עם המקל אני בא על שלוש
לשיר לך עוד פעם שיר אהבה
הנה אני בן שישים וארבע
באתי אלייך לשים את הראש
עם המקל אני בא על שלוש.

כן זה אני ואני זה אחר
שרוצה להגיד מה שלא מדבר
הוא בא אל האור מן הצד החשוך
לשבת בשקט בצל החיוך.

הלכנו רחוק בא הזמן שנשב
רוח הערב עלינו נושב
כמה פשוט הוא העצב בלב
זו את זה אני זה הצל החולף.

רב או מעט שנותר בי לתת
כל השקרים תמורת רגע אמת
סוחפים מעשים התחלות חדשות
איפה שכל הדרכים נפגשות.

באתי אלייך לשים את הראש...

מילים: יענקל'ה רוטבליט