מי את

החורף הקר לא נתן לי סימן
הולך ברחוב שורף את הזמן
הייתי רעב הייתי שיכור
ראיתי אותך ונדלק בי האור

על אותה מדרכה את חלפת לידי
נעלמת בכניסה לבניין משרדים
הייתי מוקסם הייתי נסער
נושם את הבושם הקל שנשאר

וואלו, וואלו, וואלו, לכל אחד יש מי שנועדה לו
וואלו, וואלו, וואלו, זה הגורל זה מה שבא לו

הקיץ החם לא השאיר לי אוויר
עולה על מונית וחוצה את העיר
מביט מסביב ואז מקרוב ראיתי אותך
בפינת הרחוב
ואמרתי מיד לנהג לעצור
והתחלתי לרוץ חזרה לאחור
הייתי נחוש הייתי בוער
עלייך הפעם שוב לא אוותר

וואלו, וואלו, וואלו...

מילים: מיכאל וקנין, לחן: שמעון בוסקילה