גוזל זקן

גוזל קטן אומר שלום לזוג הוריו
פורש כנף ומתעופף לו מן הקן
כמו כל גוזל שהחיים עוד לפניו
גם הוא חושב שלעולם לא יזדקן

במלוא גרונו הוא מצייץ ציוץ של מרד
כך מצייצים הגוזלים כולם
אך הוא חושב שהוא נולד לשיר אחרת
ובשירתו הוא ישנה את העולם

וכך הוא מצייץ בעוז ובעוצמה
כמו בן כנף שכבר יודע את הכל
וכל ציפור זקנה חושבת לעצמה
הנה גוזל שמתחלף לו רק הקול

בציוציו יצא לכבוש את השמים
המריא הרחק, הרחק אל המרומים
אך שם פגש את בני גילו פורשים כנפיים
וכל גוזל משמיע ציוצים דומים

עכשיו הוא התבגר, גדל והשתנה
כבר אין הוא שר יותר בלהט נעורים
וכל ציפור זקנה אומרת לשכנה
סוף, סוף למד לשיר כמו כל הציפורים

בסוף ימיו חזר לקן שבצמרת
גוזל זקן אשר קולו כבר נאלם
בכל שנותיו ניסה לשיר שירה אחרת
ושירתו כל לא שינתה את העולם

מילים: שמעון ישראלי, לחן: קובי אושרת