הגיע הזמן

הגיע הזמן לקחת את החיים ברצינות.
כי בן אדם הוא בן אדם, נולד בשביל למות.
הגיע הזמן לקחת את עצמנו בידיים.
עוד לא נולד הבן אדם שחי פעמיים.

הגיע הזמן לזכור: אנחנו כבר לא ילדים.
ילדה בת שש עשרה אתמול קראה לנו: "דודים!"
ויש כבר שיערת-שיבה אחת, אפילו שתיים.
הגיע הזמן לקחת את עצמנו בידיים.

די! שתינו די!
אכלנו די!
בילינו די!
ריכלנו די!
זה לא אומר שכבר צריך לסגור את החנות.
אבל הגיע הזמן לקצת יותר רצינות.
אז די, די, די...

הנה יום בהיר, אתה פוגש ברחוב סוכן ביטוח
שהורס לך מייד את כל המצב רוח.
אומר שתחשוב מעכשיו על ביטוח חיים.
אתה בסך הכל רק בין שלושים לארבעים.

ויום אחד אתה פותח את עיתון הערב,
ושמו של חברך הטוב מציץ מתוך מסגרת.
באופן פתאומי... קלקול בלב... אולי בטחול?
ואז אתה נזכר
שגם לך פתאום, משמאל ...

די! שתינו די!
אכלנו די!
בילינו די!
ריכלנו די!
זה לא אומר שמוכרחים לסגור את החנות.
אך לפחות עכשיו בעדינות - בעדינות!
אז די, די, די...

נכון, אתה צעיר. הבן - בן ארבע. כן נכון.
אבל לפני שתסתובב והוא גמר את תיכון.
ואו טו טו טו טו - תחזור הבת הרבה אחרי חצות.
תראו, תראו: בלי להרגיש איך השנים רצות.

אז קח את אשתך, ותבלה קצת גם איתה.
ואל תקפוץ מיד עם ראש בריא לכל מיטה.
חבל לרוץ. חבל לקפוץ כל כך בשביל הפוזה.
כי לא יודעים אף פעם מאיפה תבוא ה"שטוזה".

די! שתינו די!
אכלנו די!
בילינו די!
ריכלנו די!
אם לא תפסיק תשכב לישון בלילה, כמו כולם
ורק בבוקר תגלה
שאתה לא קם!
אז די, די, די...

מילים: דן אלמגור, לחן: דרורה חבקין