יש לי כנרת

יש לי כינרת מיתרים אלפיים
של קרני שמש, אשד ושמיים,
יש לי כינרת שבעתיים צליל
על כל מיתר של עצב ושל גיל.

אף יש לי קשת ברקיע, קשת בענן,
ומתלחשת היא כל זיו של צבע וגוון;
הן יש לי קשת שבעתיים קול:
מראשית-שחר ועד תום הכחול.

אביב כי בא, תקווה לי אנגנה
ועלומים יגלושו הירדנה
אך סתיו כי בא: תוגת הדמי ישזור
ידום שירי, ינום מיתר מכפור.

לך הכינרת מיתרים אלפיים,
של קרני שמש, אשד ושמיים,
לך הכינרת שבעתיים צליל
על כל מיתר של עצב ושל גיל.

נגני לי את ניגון רינה כשנינו שרנו אז,
השיבי זיו של זכר אהבים, גורל הפז
חדשיני את זיקת-פריחה וגיל
ומחדש הרימי את הצליל!

אזי יבוא אביב וננגנה
בני עלומים, נגלושה הירדנה
ולא דממה, ולא עוד עצב סתיו
יזרח שירי, שירנו גם יחדיו.

לנו כינרת מיתרים אלפיים,
של קרני שמש, אשד ושמיים
אותה כינרת שבעתיים צליל...
אולם על כל מיתר עדנה,
חדווה, רינה וגיל...

מילים: צבי בן יוסף, לחן: צבי בן יוסף