לא זכיתי באור מן ההפקר

לא זכיתי באור מן ההפקר,
אף לא בא לי בירושה מאבי,
כי מסלעי וצורי ניקרתיו
וחצבתיו מלבבי.

ניצוץ אחד בצור ליבי מיסתתר,
ניצוץ קטן - אך כולו שלי הוא,
לא שאילתיו מאיש, לא גנבתיו -
כי ממני ובי הוא.

ותחת פטיש צרותי הגדולות
כי יתפוצץ לבבי, צור עוזי,
זה הניצוץ עף, ניתז אל עיני,
ומעיני לחרוזי.

ומחרוזי יתמלט ללבבכם,
ובאור אשכם היצתיו, יתעלם,
ואנוכי בחלבי ובדמי
את הבעירה אשלם.

מילים: חיים נחמן ביאליק, לחן: מיקי גבריאלוב