פשמישל

בפרנצ'ישקיינסקה מוכרים ספרים עתיקים.
ובכנסייה הגדולה הנזירות יפות.
ובקפה הסמוך, אין סוכר וחלב.
מול הזאמק אצים סנאים בין תרזות.
ומיצקביץ' הרחוב, רץ לגבול הרוסי.
באזור היהודי אין בית כנסת אחד.

אלה דברי לרגע הזה.
מי שלא מאמין, לא היה כאן.

בקז'ימייז'ה ויאלקגו עומד בית אימי.
מספר שתיים נעוץ בכתליו.
תחנת הרכבת מעבר משם.
החנות של סבא, לא שם ולא פה.
הנהר סאן עודנו שועט.
וסובב את העיר כיריעה של זהב.

אלה דברי לרגע הזה.
מי שלא מאמין, לא היה כאן.

והרינק עכשיו ללא שוק ויריד.
ולובש הוא תפארת שמלה פרחונית.
ובבית הקברות היהודי, סבתי.
והשער נעול על מנעול ובריח.
ואין בסביבה יהודי לפליטה.
וגאלתי סידור שהודפס כאן, ממש.

אלה דברי לרגע הזה.
מי שלא מאמין, לא היה כאן.

ועכשיו נשארו לי שביבי זיכרון.
סמטאות שחופזות ועוברות זו מול זו.
ויום שמש, אשר הוליכני עד כאן.
וילדה דקיקה, כנראה זאת אימי.
והגטו הריק. ועוד שלט של עיר.
והכביש המוליך לעיירת אבי.

אלה דברי לרגע הזה.
מי שלא מאמין, לא היה כאן.

מילים: דודו ברק, לחן: יאיר קלינגר